הקמת חניונים נכשלת פחות בגלל הביצוע ויותר בגלל החלטות תכנון שנקבעו מוקדם מדי ובלי נתונים: מספר חניות שנגזר מהתקן בלבד, רמפות שלא נבדקו מול שעות השיא, עמודים שנופלים באמצע מקום חנייה, ותשתיות שלא הוכנו למערכות תשלום, בקרה וטעינה לרכב חשמלי.
כל טעות כזאת זולה לתיקון על הנייר ויקרה מאוד אחרי יציקת הבטון.
כדי להימנע מהן צריך שלוש פעולות: ניתוח עומסים לפני שמתחילים לשרטט, בדיקת התוכנית מנקודת המבט של הנהג ולא רק של התקן, והחלטה על מערכות החניה כבר בשלב התכנון.
קבוצת P2 חניוני הדור החדש, מהחברות המובילות בישראל לניהול, ייעוץ, תכנון והקמת חניונים, פועלת ברחבי הארץ ומלווה פרויקטים מהשרטוט הראשון ועד התפעול היומיומי.
במאמר נעבור על הטעויות לפי סדר העלות, ומי שרוצה להעמיק בשירותי הייעוץ והתכנון, בבחירת מערכות חניה או בניהול החניון אחרי ההקמה, מוזמן לעיין בתחומי הפעילות שלנו.

מהן הטעויות היקרות ביותר בהקמת חניונים?
הטעות הנפוצה ביותר היא תכנון לפי כמות החניות הנדרשת בתקנות בלבד.
תקנות התכנון והבנייה בנושא התקנת מקומות חנייה קובעות רף מינימלי, אבל הן לא יודעות אם בבניין משרדים מחליפים משמרות באותה שעה או אם בקומת המסחר יש תחלופה גבוהה של מבקרים.
לכן מתחילים ב"ניתוח עומסים", כלומר בדיקה של כמה רכבים נכנסים ויוצאים בכל שעה ביום ובשבוע, ורק אחר כך מכריעים על מספר החניות, על מספר הנתיבים ועל פריסת הקומות.
הטעות השנייה נולדת בחדר הישיבות.
מהנדס הקונסטרוקציה קובע את רשת העמודים לפי הבניין שמעל החניון, ומתכנן החניון מקבל אותה כנתון סגור.
כשהשניים לא עובדים במקביל, עמוד נופל בדיוק במקום שבו נדרש רוחב לפתיחת דלת, ואין דרך לתקן את זה בלי לוותר על חניות.
לדברי מנהל פרויקטים ותיק בתחום החניונים: "הטעות היקרה ביותר היא לא זו שרואים בתוכנית, אלא זו שמגלים ביום הפתיחה, כשהחניון כבר צבוע והבטון יצוק."
בטבלה הבאה מרוכזות הטעויות שחוזרות בפרויקטים, מתי הן מתגלות ואיך מונעים אותן.
| הטעות | מתי היא מתגלה | למה התיקון יקר | איך מונעים |
|---|---|---|---|
| מספר חניות לפי תקן בלבד | בשעות השיא הראשונות | אי אפשר להוסיף קומה לחניון גמור | ניתוח צרכים ועומסים לפני התכנון |
| עמודים שחוסמים את מקומות החנייה | בסימון החניות | שינוי שלד הבניין או ויתור על חניות | תיאום בין מהנדס הקונסטרוקציה למתכנן החניון |
| אוורור וגילוי אש שתוכננו מאוחר | בבדיקות האכלוס | תעלות שנכנסות לגובה הפנוי בתקרה | שילוב מערכות האוורור וכיבוי האש בתוכנית הראשונה |
| היעדר צנרת לתקשורת וחשמל | בהתקנת מערכות הבקרה | חציבה בבטון ופתיחת רצפות | הכנת תעלות וצינורות ריקים מראש |
| ניקוז ואיטום לקויים | בחורף הראשון | עבודות איטום בחניון תפעולי | תכנון שיפועי ניקוז ובדיקת איטום לפני גמר |
טעות נוספת שמתגלה מאוחר היא נגישות.
חניות נגישות צריכות להיות קרובות למעלית ולמסלול הליכה רציף, בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
מי שמסמן אותן בסוף, במקום שנשאר פנוי, מגלה שהמרחק מהמעלית או חוסר המסלול הרציף פוסלים את המקום.
למה מערך הרמפות והתנועה קובע את הצלחת החניון?
הרמפה היא הרכיב שהכי קשה לשנות, והיא גם זו שקובעת אם החניון יעבוד בשעות העומס.
שיפוע חד מדי מאט את הנהגים, רדיוס פנייה צר מדי מייצר שריטות ותקלות, ורמפה דו-סטרית צרה גורמת לרכבים להמתין זה לזה באמצע הירידה.
כל אלה נראים כשולי בתוכנית, ובשטח הם הופכים לצוואר בקבוק.
"צוואר בקבוק" הוא הנקודה במסלול שבה הקיבולת נמוכה מהביקוש, והיא קובעת את הקצב של כל החניון.
בחניונים רבים היא נמצאת במחסומי הכניסה והיציאה.
אם מרחק המחסום מהרחוב קצר מדי, התור נשפך אל הכביש ומפריע לתנועה העירונית.
בבדיקת התוכנית כדאי לשאול כמה רכבים יכולים להמתין בין המחסום לרחוב בלי לחסום אותו.
לצד הרמפה כדאי לבדוק עוד כמה נקודות במערך התנועה:
- הפרדה בין כניסה ליציאה, כך שרכב שמחפש חנייה לא חוסם רכב שמנסה לצאת.
- מעברי הולכי רגל מסומנים ומוארים בדרך מהחניות אל המעליות והמדרגות.
- שדה ראייה בפניות, בעיקר בקצה כל שורה ובמעבר בין קומות.
- מקום לנתיב עזר או לנתיב מוסדר ליציאה בשעות השיא.
ניהול חניונים עם תנועה גבוהה, כמו חניוני נתב"ג ושדה התעופה רמון שאנחנו מנהלים ומתפעלים, מלמד שהבעיות בשעות העומס כמעט תמיד מתחילות בתכנון הגיאומטרי ולא בתקלה של מערכת.
מי שמתכנן את הרמפות בלי לדמיין את שעת השיא, מגלה את הבעיה כשהחניון כבר פעיל.
לפירוט על שיטות מעשיות לצמצום עומסים ביציאה אפשר להמשיך למאמר שלנו על תפעול חניונים.
איך מתכננים חניון שלא יתיישן אחרי כמה שנים?
חניון נבנה לעשרות שנים, אבל הטכנולוגיה סביבו מתחלפת בקצב מהיר בהרבה.
המטרה בתכנון היא להשאיר מקום לשינוי: צינורות ריקים לכבלי חשמל ותקשורת, חדר חשמל עם קיבולת פנויה, ומקום לעמדות תשלום ולמחסומים שלא יחייב לשבור קירות.
התוספת הזו עולה מעט בשלב הבנייה ופוטרת מעבודות הרסניות בהמשך.
הדוגמה הברורה היא טעינה לרכב חשמלי.
חניון שנבנה בלי קיבולת חשמל מספקת ובלי תעלות לכבלים יצטרך לשדרג את חיבור החשמל ולפתוח רצפות כשהביקוש יגדל.
כשמתכננים מראש את הלוח הראשי ואת מסלולי הכבלים, הוספת עמדות היא עבודה פשוטה.
בנושא הזה כדאי לעיין גם במאמר שלנו על תכנון חניה לרכב חשמלי.
אותו עיקרון חל על מערכות החניה. "זיהוי סלולרי" מאפשר לנהג להיכנס ולצאת בלי כרטיס, "הזמנת חנייה מוקדמת" מבטיחה לו מקום לפני ההגעה, ו"ניווט למקום חנייה" מכוון אותו ישירות לחניה פנויה.
הרכיבים האלה נשענים על תשתית של חיישנים, מצלמות ותקשורת, והם משולבים בפתרונות שלנו לחניונים חכמים ולמערכות חניה.
כשהתשתית מוכנה מראש, אפשר לבחור את המערכת בשלב מאוחר יותר בלי להתפשר.
גם הבקרה צריכה להיכלל בתוכנית.
מרכז בקרה שמקבל נתונים על תפוסה, תקלות ואירועי בטיחות חוסך שמירה מאובטחת בכל קומה, אבל הוא מצריך מסלולי תקשורת ומיקום ייעודי כבר בשרטוטים.
פירוט על התחום מופיע בעמוד הבקרה לחניונים שלנו.
איך בודקים תוכנית חניון לפני שמתחילים לבנות?
בדיקה טובה מתחילה מהנהג.
עוברים על התוכנית כאילו אתם נכנסים לחניון בשעת שיא, מחפשים מקום, חונים, הולכים אל המעלית, חוזרים ויוצאים.
בכל נקודה שבה נעצרתם כדי לתהות לאן ממשיכים, סביר שגם הנהגים האמיתיים ייעצרו.
אחר כך עוברים על רשימת בדיקות קבועה לפני אישור התוכנית:
- השוואה בין מספר החניות והנתיבים לנתוני העומס שנאספו, ולא רק לדרישת התקן.
- סקירת תיאום בין התחומים: קונסטרוקציה, חשמל, אוורור, כיבוי אש וניקוז, על גבי אותו שרטוט.
- בדיקת הרמפות, רדיוסי הפנייה ואורך התור לפני המחסום מול הרחוב.
- אימות שהצנרת והחשמל מוכנים למערכות החניה ולטעינה לרכב חשמלי, גם אם יותקנו רק בעוד שנים.
- סקירה של גורם תפעולי לפני תחילת הבנייה, שמסתכל על התוכנית דרך עבודה יומיומית.
הסעיף האחרון הוא הנקודה שרוב הפרויקטים מפספסים.
מתכנן עובד מול תקנים ושרטוטים, ומפעיל עובד מול נהגים, תקלות וצוותי ניקיון.
מפעיל שבודק תוכנית מזהה בעיות כמו מיקום לא נוח לעמדת תשלום, מעבר צר לרכב תחזוקה או היעדר מקום לאחסון ציוד.
חברה שמשלבת תכנון, הקמה וניהול, כמו קבוצת P2 חניוני הדור החדש, מביאה את הידע התפעולי הזה אל שולחן התכנון.
מי שצריך ליווי כזה כבר בשלב הראשון יכול להיעזר בשירותי הייעוץ והתכנון שלנו.
לפירוט שלבי העבודה מההיתר ועד המסירה, ראו את המאמרים באתר על שלבי התכנון וההקמה ועל הקמת חניונים בשטחי מסחר.
כאן התמקדנו במה שקורה כשההחלטות האלה מתקבלות לא נכון.
שאלות נפוצות על טעויות בהקמת חניון
כמה תשובות קצרות לשאלות שעולות בדרך כלל אחרי הבדיקה הראשונה של תוכנית.
האם אפשר לתקן טעות תכנון אחרי שהחניון נבנה?
תלוי בסוג הטעות.
שינויים בסימון, בשילוט, בכיווני תנועה ובמערכות הבקרה אפשריים יחסית בקלות.
שינוי רמפה, עמודים או קומה דורש עבודות הנדסיות כבדות ולרוב גם אישורים חדשים, ולכן הרבה יותר יקר מלמנוע את הטעות בשלב השרטוט.
מי צריך להיות בצוות התכנון של חניון?
לפחות אדריכל, מהנדס קונסטרוקציה, יועץ תנועה, מתכנן חשמל ותקשורת, יועץ בטיחות אש וגורם תפעולי. "יועץ תנועה" הוא מומחה שבודק זרימת רכבים, קיבולת של כניסות ויציאות וההשפעה על הרחובות שסביב החניון.
האם כדאי להכין תשתית לרכב חשמלי כבר בהקמת חניונים חדשים?
כן, גם אם עמדות הטעינה עצמן יותקנו בהדרגה.
העלות העיקרית היא חיבור חשמל ומסלולי כבלים, ואלה זולים בהרבה כשמתכננים אותם לפני יציקת הרצפות מאשר כשפותחים אותן אחר כך.
מתי כדאי לבחור את מערכת החניה?
בשלב התכנון, לפני שמסיימים את תוכניות החשמל והתקשורת.
כל יצרן דורש מיקומים ותשתיות שונות לעמדות ולמחסומים, ובחירה מוקדמת מאפשרת להכין אותם בלי שינויים מאוחרים.
הקמת חניונים נכונה עם קבוצת P2 חניוני הדור החדש
החניון הטוב הוא זה שהנהג לא שם לב אליו: נכנסים, חונים, יוצאים, ואף אחד לא מחכה.
כדי להגיע לשם צריך לתכנן לפי נתוני עומס אמיתיים, לתאם את כל התחומים בשרטוט אחד, לבדוק את הרמפות והמחסומים מול שעת השיא ולהשאיר בתשתית מקום לטכנולוגיה של המחר.
בקבוצת P2 חניוני הדור החדש אנחנו משלבים ייעוץ, תכנון, הקמה, מערכות חניה חכמות וניהול, ופועלים ברחבי הארץ מול לקוחות מהסקטור הציבורי והפרטי.
מי שבוחן כרגע פרויקט של הקמת חניונים מוזמן לקרוא עוד על תחומי הפעילות שלנו ולבדוק את התוכנית שלו מול הנקודות שפירטנו כאן.
